השלב הראשון: ניסוי מקדים
תצפיות
תצפיות הן התיאורים של התופעה כפי שמתגלה לחושים שלנו בין בצורה ישרה (כגון צבע, ריח, רעש, מרקם) ובין בעזרת מכשירי מדידה כגון מד טמפרטורה, מד מוליכות חשמלית, ספקטרונטר, מקירוסקופ וכו’.
הדגש העיקרי של שלב זה הוא לא לערבב בין תצפיות ופרשנות כלומר לא לערבב את מה שאנו “יודעים” כי אנו עלולים לסלף את התופעה האמיתית.
הבחנה בין תצפיות לפרשנות היא עקר הניקוד של שלב זה ולכן נבנה טבלה בה נפריד בין שני התיאורים.
בנוסף יש להבדיל בין תצפיות למהלך ניסוי. אין צורך לחזור על מהלך הניסוי אלא רק לציין באיזה שלב בניסוי נצפתה התצפית.
לדוגמה: חקר תופעת רתיחה של תערובת מים וכהל בריכוז 50%
טבלת תצפיות
| שלב בניסוי | תצפיות | פרשנות |
| לפני תחילת החימום | נוזל שקוף ללא צבע, נודף ממנו ריח של כהל | תמיסה 50% כהל ומים |
| לאחר 10 דקות חימום | הופעת בועות בנוזל בתחתית הכוס | יש מעבר מנוזל לגז, תחילת תהליך רתיחה, הבועה מורכבת בעיקר מכוהל כי הוא הנוזל הנדיף ביותר מכיוון שיש בין המולקולות כוחות חלשים יותר מהמים בשל מכיוון שלמולקולת כוהל יש פחות אתרים לקשרי מימן מאשר למולקולת המים |
| לאחר 15 דקות חימום |
הערות:
- מהלך ניסוי איננו תצפיות. אין צורך לרשום אותו אלא רק שלב במהלך בו מתרחש שינוי.
- חשוב לרשום כמה שיותר תצפיות: לדוגמה טמפרטורה, זמן, שינויי צבע ועוד. (חלק מהניקוד הולך על זה)
השלב השני: תכנון הניסוי (40 נקודות)
א. שאלת שאלות (5 נקודות)
כאן נשאל 5 שאלות כלליות (לאו דאוקה שאלות חקר). חשוב לגוון את השאלות לפי הסוגים הבאים:
שאלות “על מה שרואים”
אלה שאלות מה?
לדוגמה בתופעת הרתיחה: מה גודל הבועות שנוצרות? מה הטמפרטורה בה נוצרות הבועות? מה קצב יצירת הבועות (כמה בועות ליחידת זמן)?שאלות “על מה שלא רואים”
אלה שאלות אילו… מה היה קורה?
לדוגמה: אילו שינינו את נפח הנוזל מה היה קורה?, אילו העלינו את ריכוז הכוהל מה היה קורה?, אילו השתמשנו בתמיסה של מלח במים מה היה קורה?שאלות הפונות ישירות לסיבת התופעה
לדוגמה: האם סיבת התופעה היא שבירת הקשרים הבין מולקולריים בין המולקולות של התערובת ויצירת חומר במצב גז בתוך הנוזל?